Digitalis

היסטוריה: תרופה זו, כפי שנעשה בה שימוש באסכולה הישנה, גרמה ליותר נזק מכל תרופה אחרת ב-Materia Medica שלהם. כל חולה שהיה לו לב מהיר, או כל דבר שהוא הלקוי בלב, קיבל Digitalis.

היא גרמה ליותר מקרי מוות מכל תרופה אחרת. אם נותנים אותה כאשר הלב פועם במהירות, היא תיצור עד מהרה סוג מיוחד של שיתוק; הלב, לאחר שאיבד את גלגל האיזון שלו, מאבד את כושר הפיצוי, החולה שוקע ולבסוף מת.

הם אינם יודעים שחולים רבים היו עוברים בשלום חומים, דלקת ריאות ומחלות חריפות אחרות, אלמלא התרופה הזאת, כפי שהשתמשו בה בצורת טינקטורה, במנות של טיפות רבות, עד שהדופק הואט.

הם קוראים לה סדטיבית; כן, היא סדטיבית. היא עושה את החולה שקט מאוד. ראיתם עד כמה שקט נראה חולה לאחר שהיה בידי קברן והוא לבוש במיטב בגדיו. זה מה ש-Digitalis עושה. במובן זה היא סדטיבית בידי האלופאת. רופא הומאופתי לעולם אינו רושם תרופה כדי להוריד את הדופק. הוא רושם בעבור החולה, ופעולת הלב דואגת לעצמה.

Digitalis היא תרופה גרועה מאוד לחום. במקום להיות מתאימה כאשר הדופק מהיר, הפרובינג אומר שהיא מתאימה כאשר הדופק איטי. האלופאת נותן אותה כשהדופק מהיר כדי להאט אותו; אם תינתן לאדם בריא היא תאט את הדופק, וכאשר היא מתאימה אצל חולה, הדופק איטי.

כבד

היא מחוללת הפרעה גדולה בכבד.

"גדש והגדלה של הכבד.

כאב חבול בכבד."

רגישות באזור הכבד, אך במשך אותו זמן הדופק איטי. היא עושה את המעיים עצלים מאוד, מחוללת אי-פעילות של הכבד, והיציאות חסרות מרה, בהירות, דמויות חימר רך, והדופק איטי.

הוסיפו לזה צהבת וקיבלתם תמונה גדולה של Digitalis: צהבת עם דופק איטי, עם אי-נוחות בכבד, צואה חיוורת, ואף אם מעולם לא ראיתם או שמעתם על Digitalis קודם לכן, בקושי תחמיצו אותה. כעת אפשר להוסיף אינספור תסמינים קטנים, אך אין זה משנה את חזות הדברים. זו Digitalis.

קיבה

קבוצת תסמינים אחרת השייכת ללב של Digitalis, לכבד של Digitalis ולמעיים של Digitalis, היא תחושת התרוקנות ושקיעה בקיבה. נדמה לו שהוא ימות, והוא אינו משתפר מאכילה. זוהי שקיעה עצבית, מוותית, המופיעה עם הפרעות לב רבות.

לא תופתעו למצוא ב-Digitalis תשישות עצבית רבה. אי-שקט וחולשה עצבית גדולה.

"מרגיש כאילו יתפרק לרסיסים.

חרדה.

מרגיש שמשהו עומד לקרות."

נראה כאילו כל המערך הגופני שלו מלא תחושות חרדה ואי-שקט. לאות, תחושת עילפון, תשישות והתמוטטות קיצונית. מתעלף מן הגירוי הקל ביותר. הדבר מתחיל בקיבה; תחושת חולשה איומה בקיבה ובמעיים.

שינה

שנתו מלאה חלומות איומים, בלהה, פחד. חלומות על נפילה, וזה שכיח מאוד בהפרעות לב. כאשר הדופק איטי מדי, כאשר הוא בלתי סדיר, המוח מקבל אספקת דם בלתי סדירה בזמן השינה, ונוצר מצב סוער.

הלם עובר דרך הגוף כמו הלם חשמלי, כמו טלטלות פנימיות, קפיצות ועוויתות קלות. תנועות שרירים פתאומיות, כאילו זרם חשמלי עבר דרך הגוף. כל זאת, עם דופק איטי, עם תחושת עילפון ועם חולשה רבה. חיוורון כחלחל של השפתיים אצל אנשים הסובלים לעתים מהתקפים לבביים - לעתים נדמה כאילו הדופק עומד להיפסק. הפנים נעשות כחולות, האצבעות נעשות כחולות. רוצה לשכב על הגב. נבהל לעתים קרובות מתוך שינה; קפיצות בלילה.

תסמיני הלב רבים, אך אין חשוב כמו הדופק האיטי. הדופק איטי בתחילת המקרה. כעת אולי הוא דוהר כברק.

דופק: הוא חרד, חסר מנוחה, יש לו חלומות איומים ושקיעה בקיבה - זה נשמע כמו השלב המתקדם של Digitalis - אך אני רוצה לדעת אם בתחילה הדופק היה איטי.

החולה עצמו יודע זאת לעתים רחוקות, אך מישהו אומר שבתחילה הדופק היה 48; זהו Digitalis. אם הדופק בתחילה היה מהיר, אל תחשבו על Digitalis, כי היא לא תועיל.

הדופק של Digitalis הוא בתחילה איטי ואולי נשאר כך ימים רבים, עד שלבסוף הלב מתחיל לפעול ברטט, בפעימה בלתי סדירה, מחסיר פעימות, נדמה כאילו יפסיק לפעום, ואז יש לנו כל הביטויים המוזרים הללו.

חולשה היא ממש אופיו של הדופק של Digitalis, וכל המאפיינים האלה מלווים אותו. תחילה הוא איטי, ולעתים חזק. דופק איטי וחזק כאשר שיגרון מאיים על הלב.

"דופק עז, אך לא מהיר מאוד.

הלמות פתאומיות ועזות של הלב, עם קצב מופרע."

התנועה הקלה ביותר מגבירה חרדה ודפיקות לב. כאשר הדופק איטי מאוד, לפעמים עד 40, החולה מסובב את הראש והדופק מרפרף ומתגבר בפעולתו. אם הוא מתהפך במיטה נדמה כאילו הלב יפסיק. אם הוא זז הוא מרגיש את הרפרוף בכל גופו, ואז הדבר נרגע והדופק שוב נעשה איטי; אך לבסוף זה משתנה ומרפרף כל הזמן.

דפיקות לב שמקורן בצער. תחושה פתאומית כאילו הלב עמד מלכת. רפרוף של הלב. המאמץ השרירי הקל ביותר הופך את פעולת הלב למאומצת ולמקוטעת בלב חלש.

שיעול

אדם עם כבד מוגדל, עם דופק איטי, עם צהבת ועם צואה חיוורת. יחד עם זה יהיה לו שיעול טורדני. Digitalis איננה תרופה חשובה לשיעול אלא אם כן זהו שיעול לבבי.

שיעול בחצות הלילה. שיעול עם כיח של "עמילן מבושל". שיעול עם פליטת ריר דמי בגדש היפוסטטי של הריאות.

שיעול המתעורר על ידי דיבור, הליכה, שתיית כל דבר קר, כיפוף הגוף. אלה שיעולים הקשורים בהפרעות אחרות.

נשימה

אותו דבר יש לומר על הנשימה. יש קשיי נשימה, בצירוף הפרעות לב והפרעות כבד.

"נשימה בלתי סדירה ומתבצעת בקושי רב.

רצון מתמיד לקחת נשימה עמוקה.

כאשר הוא נרדם נדמה שהנשימה דועכת, ואז הוא מתעורר בהתנשפות . גם אצל Lachesis, Phosphorus, Carbo veg. וכמה תרופות אחרות יש זאת; תרופות המשפיעות במיוחד על המוחון, ויוצרות גדש של המוחון."

כאשר החולה הולך לישון המוח הגדול אומר למוחון:

"עכשיו אתה תמשיך בנשימה הזאת לזמן מה; אני מתעייף."

אבל המוחון אינו עומד במשימה. הוא גדוש, וברגע שהמוח הגדול מתחיל לנוח גם המוחון נרדם, ומניח לחולה לסבול; וכך מתקבל חנק. המוחון מופקד על הנשימה בזמן שינה, והמוח הגדול מופקד על הנשימה כשהחולה ער. היינו יכולים ללמוד זאת מן הפרובינגים של תרופות, גם אילו לא מצאנו זאת קודם.

"פחד מחנק בלילה."

כעת, לנתח זאת. הוא יודע מניסיון שבכל פעם שהוא שוקע בשינה הוא נחנק, ולכן הוא פוחד להירדם שמא ייחנק. הפחד מחנק בלילה נובע ממקור זה. כך גם אם הוא נרדם ביום.

"יכול לנשום רק בהתנשפויות."

Digitalis היא תרופה מועילה כאשר יש התמלאות של החלקים התחתונים של הריאות. החולה יושב במיטה, ויש עמימות בחלק התחתון של כל ריאה והרבה תהודה בחלק העליון. ואז, אם ישכב, הוא ייחנק. Digitalis מעדיפה בדרך כלל לשכב שטוח על הגב, בלי כרית, כאשר אין התמלאות של הריאות. אבל כאשר יש גדש היפוסטטי הוא נחנק. אם בתחילת המקרה הדופק היה איטי והוא נעשה מהיר, ייתכן של-Digitalis תהיה תועלת כלשהי.

אברי השתן

כעת, נקודה בקשר לאיברי המין והשתן. במקרים ישנים של הגדלת בלוטת הערמונית איני יודע מה הייתי עושה בלי Digitalis. כאשר יש דחף מציק מתמיד להטיל שתן.

במקרים רבים שבהם נעשה שימוש בקטטר במשך חודשים או שנים משום שאין הוא מסוגל להעביר שתן בדרך טבעית, ושם יש שתן שאריתי אצל רווקים מבוגרים וזקנים, Digitalis היא תרופה טובה.

היא מקטינה את גודל בלוטת הערמונית, ופעמים רבות ריפאה.

"בצקת עם הפסקת השתנה."

בהרעלה אורמית ובשלבים שונים של מחלת הכליות של Bright's יש לנו תסמינים המורים על Digitalis. אצירת שתן; טפטוף שתן. זוב זרע. פליטה לילית. אצל אנשים המכורים שנים להרגלים סודיים. הגדלת בלוטת הערמונית.

היא מסוגלת לרפא זיבה כרונית. היא ריפאה זיבה חריפה. היא ריפאה דלקת של אותו קרום דק ועדין המכסה את עטרת הפין. נפיחות בצקתית של איברי המין.

מזון : "אובדן תיאבון וצמא עז."

רוב הרופאים נותנים Sulphur כשהחולה שותה הרבה ואוכל מעט. הבחילה של Digitalis אינה כמו זו של Ipecac ו- Bryonia. זוהי בחילה מיוחדת. ריח המזון מעורר בחילה מוותית, שקיעה ותחושת התרוקנות, הקשורות בהפרעות לב, בצהבת ובהפרעות כבד.

הבחילה מלווה בתחושה מוותית, כאילו הוא שוקע ונעלם. לפעמים הבחילה מוקלת על ידי אכילה, אך השקיעה נותרת לאחר האכילה, ומראה שזהו דבר מה נוסף על רעב.

"בחילה מתמדת.

רגישות קיצונית בשקע הקיבה.

תחושת עילפון ושקיעה בשקע הקיבה כאילו ימות.

אין תיאבון, אך יש צמא רב.

כאב חבול והתקשות באזור הכבד.

רגישות ללחץ באזור הכבד."

כעת זכרו את תסמיני הכבד והלב, את הצהבת, את הדופק האיטי, את השקיעה האיומה בקיבה, את הגדלת בלוטת הערמונית, את הצואה האפורה, וקיבלתם את התסמינים העיקריים של Digitalis.

אחרי כל מה שאמרתי, אינכם מופתעים מן החרדה האיומה שחולה ה-Digitalis נושא עמו כל הזמן.

הוא רוצה להיות לבדו; עצב, מלנכוליה, דכדוך ואי-שקט. הוא אינו יכול להחליט על שום דבר שעליו לעשות; רעדנות.

הפרעות הקיבה, המעיים והכבד הן בדיוק מה שרואים לפעמים אצל שתיין כבד לאחר שניסה להפסיק. הוא תשוש; לבו כושל, בלתי סדיר, חלש, איטי; ויש לו עצב ומלנכוליה; אי-יכולת להתרכז בעיסוק כלשהו. Digitalis תסייע לו לחזור לאיתנו.