Borax

Borax היא אחת מאותן תרופות ביתיות שנעשה בהן שימוש רב זה זמן רב במצבים מקומיים כחומר מרגיע ולמטרת ריפוי.

ב־״פה כואב בהנקה״ של האם או הילד השתמשו ב־Borax במשפחות של פעם, בצורת Borax ודבש, כשטיפה.

השימוש הנרחב שנעשה בו עשוי לגרום להומאופת לתהות אם האנשים לא עלו כאן על משהו, ועובדה היא ש־Borax מרפאת במהירות פה כואב.

אין זה מוזר שכך הוא, כי Borax, בפרובינג שלה, יוצרת מצבים אפטיים של הפה, המשתרעים אל הגרון ואף אל הקיבה. היא מרפאת כאשר אברי המין ופי הטבעת מכוסים במראות אפטיים אלה.

נפש

חרדה, אי-מנוחה ורגישות בולטים ב־Borax. הוא חרד בגלל זוטות. הוא נרתע מכל רעש, למשמע בשורה בלתי צפויה, ממוזיקה, מהתרגשות.

חרדה או עצבנות זו, התחושה הבלתי ניתנת לתיאור השוכנת בו, מוחמרת מתנועה כלפי מעלה או כלפי מטה.

תנועה כגון עלייה באחת המעליות שלנו כמעט מוציאה אותו מדעתו, אך בירידה הוא מוחמר עוד יותר. כל התלונות מוחמרות מתנועה כלפי מטה.

נאמר בפרקטיקה הרוטינית, שבכל מקרי הפה הכואב אצל ילדים, כאשר הילד גרוע יותר מתנועה כלפי מטה, Borax היא התרופה.

כאשר האם עומדת להשכיב את הילד על המיטה, הוא מתעורר לעתים מתוך שנתו וזועק מתוך פחד. אפשר להעריך טוב יותר את החרדה אם תעלו לראש אחד הבניינים הגבוהים האלה ותרדו במעלית.

טבעי שכל אדם יחוש, עם התנועה המהירה, תחושת חרדה בקיבה, תחושת נפילה; זה טבעי אצל האדם הבריא, אך אם תגזימו זאת בעוצמה רבה תקבלו את מצב ה־Borax, שבו אפילו התנועה הקלה ביותר כלפי מטה, אפילו נסיעה במורד או הליכה במדרגות כלפי מטה, או אצל הילד, כאשר נושאים אותו במורד המדרגות בזרועות אמו, יוצרת החמרה אלימה. כל העצבים שרויים ברוגזה.

אנו מבחינים של־Borax יש פעילות מועצמת בכל הגוף; כל חושיו נעשים חדים יותר.

השמיעה שלו מועצמת, הוא רגיש-יתר לסביבתו, חרד יתר על המידה. יש בו רוח נסערת בכל הווייתו. נסיעה במורד גורמת לסחרחורת.

יש בו התרגשות עצבית, פחד וחשש. זהו מאפיין חזק של Borax. יש לה תסמינים רבים כאלה, אך היסודות העצביים נושאים אופי זה.

ככל שנעבור על התרופה יתבלטו דברים רבים נוספים; אך ניתן לומר שזהו המאפיין העיקרי של המצב הנפשי, ובמידה רבה זהו המפתח למקרי Borax.

״תחושת חרדה בעת תנועה כלפי מטה או בנדנוד.״

השלשול יירפא כאשר מצב זה נוכח. האפטות יירפאו כאשר מצב זה נוכח. השיגרון, הפרעות הווסת ותלונות רבות אחרות ייעלמו לאחר מתן Borax, כאשר מפתח זה נוכח.

יש לה ביטויים היסטריים.

״מעבר מעבודה אחת לאחרת.״

יש בה מצב חסר מנוחה, עצבני, חרד ונרגש, העובר בכל גופו. הילד צווח וצורח כאשר מנענעים אותו ומקפיצים אותו מעלה ומטה.

תנועת המוח, התנועה כלפי מעלה וכלפי מטה, כמו בנדנוד, טלטול וכו׳, גורמת לחולה לאבד את עצמו; הוא בקושי יודע היכן הוא; בלבול וסחרחורת משתלטים עליו. אם מנענעים את הילד, יש לו הבעת חרדה בפנים.

״חרד מאוד בנסיעה מהירה במורד.״

״החרדה מתגברת עד 11 בלילה.״

זוהי שעה ייחודית של החמרת החרדה שהבחנתי בה ב־Borax. הבחנתי בכך אצל נשים שהיו להן תקופות של אי-שפיות, אשר צרתן העצבית ומצבן הנפשי נמשכו עד 11 בלילה. לעתים תבחינו אצל מטורפים כאילו אחז בהם שד; ומיד יבוא מרווח צלול והם ידברו כאילו לא קרה דבר.

כך גם ב־Borax עשוי להתרחש שינוי גדול ב־11 בלילה; מצב זה של חרדה והתרגשות עצבית עשוי להיפסק בשעה זו.

מצב של ״רגזנות, קדרות ועצלות״ מתגבר עד שיש יציאה ומוקל על-ידי היציאה.

״הוא נרתע למשמע זעקת חרדה;״ למשמע רעש בלתי צפוי, בשמעו דבר-מה נופל מכיסא אל הרצפה, או אם דלת נפתחת במפתיע.

כל זה תואם את טבעה של Borax. אם תשוו את Borax עם שאר ה־Natrums תמצאו דמיון מדהים בריגוש העצבי; Natrum carb. ו־Natrum mur.

החמרה מרעש, רגישות-יתר לרעש וגריית-יתר של העצבים עוברות בכל משפחת ה־נתרן. אלה אנשים עזי-תגובה באופן מופלא.

״בעת שהוא שקוע במחשבה בעבודתו, בחילה חזקה.״

Borax ריפאה פעמים רבות סוג כזה של הפרעה. ראיתי זאת עולה כך; מכל סוג של הרהור הוא נעשה בחילתי ונסער ועליו לעזוב את עבודתו ולנוח מעט, ואז הוא חוזר אליה עד שהוא שוב נעשה חולה בקיבתו ולכן מוכרח לנוח מחדש.

עם ההחמרה ממאמץ שכלי, מרעש, מהתרגשות, מתנועה כלפי מטה, אנו מקבלים את ההיבט הנפשי של Borax.

בדיקה נוספת של הסנסוריום מראה:

״סחרחורת ומלאות בראש בירידה מהר או במדרגות.״

זוהי צורה של אותה תחושת חרדה. לתרופה זו יש סחרחורת רבה, לעתים סחרחורת קבועה, המתחזקת כל כך בתנועה כלפי מטה עד שעליו לשבת בשקט ולא לעשות דבר.

יש לה הרבה כאבי ראש גודשיים, כאבי ראש לוחצים וחום רב בראש.

עיניים

יש תסמיני עיניים רבים.

״עפעפיים גרנולריים.״

״הריסים פונים פנימה אל העין ומדליקים אותה. Entropion.״

גרנולציה ועיבוי של הרירית של העפעף; התכווצויות וצלקות ומשיכה פנימה.

״העפעפיים התחתונים הפוכים כליל.״

״קושי בפתיחת העפעפיים״

אף

כמו כל מלחי הנתרן, האף סובל מדלקת כרונית של הרירית, מצב קטרלי, עם הפרשה שופעת וגלדים באף; חסימה של האף. לכל משפחת ה־Natrum יש גלדים יבשים אלה באף, והפרשות שופעות מן האף.

Natrum mur. יוצרת בעיקר הפרשה לבנה, וכך גם Borax; Natr. sulph. יוצרת הפרשה צהובה, וכך גם Borax; Natr. sulph. יוצרת הפרשה צהובה מן האף, אפילו צהובה-ירקרקה.

מתואר ש־Borax יוצרת הפרשה ירקרקה; אך ההפרשה האופיינית לה, שהיא כללית של התרופה, היא הפרשה לבנה.

פנים

פני התינוק חיוורות, ובצבע חרסית.

״לילדים יש שלפוחיות קטנות סביב הפה ועל המצח.״

Natr. mur. יוצרת התפרצויות הרפטיות סביב הפה בכל המצבים החומניים שלה, וכאשר החולה מצטנן. לעתים שוכחים את Borax, וחושבים על Natr. mur. מפני שהיא מוכרת יותר.

כאשר הקונסטיטוציה של Natrum נוכחת, נעשה הדבר תהליך של אינדיבידואליזציה כדי לקבוע איזה מן ה־Natrums הוא המותווה.

״אפטות בפה ועל הלשון.״

״אפטות על הלשון ובצדה הפנימי של הלחי.״

זה בלבד אינו התוויה ל־Borax, אף כי Borax היא אחת מבין תרופות רבות כאשר הפה כה כואב עד שהילד משחרר את אחיזתו בפטמה או בבקבוק. רושמים רבים נותנים Borax על התוויה זו בלבד; אך יש לחפש את המצב הקונסטיטוציוני, כדי שיהיה בסיס קונסטיטוציוני לתרופה.

Sulph. ac. מותווית לעתים תכופות יותר.

״שלפוחיות אדומות על הלשון.״

״הקאה לאחר שתייה.״

דבר זה מוביל לצפות שמצב אפטי זה ירד במורד הוושט אל הקיבה. יש נוכחים תסמיני קיבה רבים, שסביר שהם תוצאה של מצב כזה.

״רירית הפה מאד מאדימה.״

הפה הכואב, כמו שיש לאמהות וכמו שיש לתינוקות, יכול להירפא בעזרת Borax.

״לאחר כל ארוחה תפיחות גזים.״

״הקאה מתמדת.״

״הקאה של ריר חמוץ.״

חולה Borax עם אפטות בקיבה ייחנק, יעשה מאמצי הקאה וישתעל, וזה מה שנקרא ״שיעול קיבתי.״

אמהות אומרות,

״זה שיעול קיבתי,״ מפני שהילד נחנק ועושה מאמצי הקאה עמו.

״שיעול קיבתי עם כאב המתפשט אל אזור הטחול.״

פי הטבעת והיציאות: לקטנים יש לעתים תכופות תחלואי קיץ כאשר הם זקוקים ל־Borax. סביב פי הטבעת תראו את המראות האפטיים. יציאות ריריות גדולות עוברות יום ולילה; הילד ממשיך בבכי מעורר רחמים; הפה אפטי, הילד הולך וכושל, ומחזיק את ראשו לאחור.

״יציאות; תכופות, רכות, צהובות בהירות, ריריות.״

נפלטות מפי הטבעת כמויות של נוזל הדומה לעמילן מבושל; ל־Borax יש זאת וכן ל־Argentum nitricum.

יש גם מצבים של החלחולת היוצרים עיבוי של הרירית, עם היצרות, ההולכת ונעשית קטנה יותר ויותר עד שלבסוף עוברת יציאה ארוכה ודקה, שאינה עבה יותר מעיפרון. היצרות דלקתית זו נרפאה על-ידי Borax.

השתן: אצל ילד רגיש-יתר זה, כאשר המצב הקטרלי כללי, השתן שורף כל כך במעברו, שעם הדחף הראשון, הגורם לילד להבין שיצטרך להשתין בקרוב, הוא צורח; צורח עם הדחף להשתין.

זה פירוש הדבר כשהוא אומר

״גרוע יותר לפני מתן שתן.״

אין הכוונה שמצב אברי השתן מחמיר לפני ההשתנה, אלא שכאשר הילד מבין שעליו להשתין הוא צווח וצורח.

״השתנה תכופה שמקדימות אותה זעקות.״

השתן שורף, ואתה יכול לדעת שהילד עתיד להשתין בקרוב משום שהוא מתחיל לבכות.

״פי השופכה כואב כאילו הוא פצוע, לאחר השתנה.״

״דחף להשתין מבלי להיות מסוגל להוציא אף טיפה.״

תרופה זו ריפאה זיבה. בכל מקום שיש בו רירית אפשר לצפות למצוא את הכתמים האפטיים. יש עוד מאפיין הדומה ל־Natr. mur. ול־Natr. Carb.; הן בזכר והן בנקבה היא מסלקת את התשוקה המינית; היא מקהה את החולה, ולכן הנפש ואברי המין מצויים במצב של אדישות.

נשים, אמהות וילדים: כאן אנו באים אל המאפיין הבולט ביותר של Borax ביחס לאברי המין הנשיים; בזרם הווסתי יימצא קרום.

Borax מרפאת את הצורות האלימות ביותר של דיסמנוריאה ממברנוזית, כאשר יש כאבים עזים דמויי צירי לידה לפני הזרימה ובמהלכה, ונראה כאילו הרחם עומד להיפלט מעצמו מן הנרתיק.

הזרימה מתחילה במעט, אך אותם כאבים עזים נמשכים עד לפליטת הקרום. הכרתי את Borax מרפאת כאשר הקרום היה יציקה של הרחם. חולות כאלה נבהלות בקלות מתנועה כלפי מטה; יהא זה המדריך שלך ל־Borax בדיסמנוריאה ממברנוזית.

היא חוששת מתנועה כלפי מטה, ומתנועות כמו נדנוד וטלטול.

״בזמן הווסת; פעימה בראש וזרימה באוזניים.״

״צביטה וכאב מתכווץ בבטן;״

מילה זו אינה מתארת זאת בדיוק, כי זה דומה לכאב של צירי לידה;

״כאב המתפשט מן הקיבה.״

כאב כמו דקירת סכין במפשעה, והוא עשוי להופיע לפני הווסת או במהלכה.

״עייפה; זיעה אחרי חצות.״

אך זכרו, עם דברים כאלה חייב להיות המצב הנפשי, המצב העצבי, הנרגש, ואז Borax תרפא דיסמנוריאה זו.

עוד מאפיין גדול של Borax אני קורא במשפט הבא.

״לויקוריאה כלבן ביצה.״

יש לה לויקוריאה אלבומינית המורגשת כנוזל חם וזורמת במורד הרגליים.

״לויקוריאה לבנה אלבומינית או עמילנית.״

״לויקוריאה צורבת המופיעה במשך שבועיים.״

״לויקוריאה לבנה כריר, בלי כל מחלה אחרת.״

כעת, מן הלויקוריאה הצורבת הזאת, מן המצב הווסתי הזה, מן הקרום הכוזב הזה הנוצר ונפלט, אין פלא שנשים עקרות.

כל הנשים הללו עקרות, כל מי שיש לה תסמינים כאלה עקרה, ו־Borax ריפאה עקרות כאשר מצב זה היה הסיבה. תמצאו רוטיניסטים הרושמים Borax לכל אישה עקרה, בלי קשר למצב. כאשר ניתנת תרופה לעקרות, יש לחקור את המצב המיוחד לתרופה הנתונה, מצב כזה שהתרופה יכולה לייצר באישה הבריאה.

עוד מאפיין. פעמים רבות השתמשתי ב־Borax כאשר האם לא יכלה להניק את הילד; היא מספרת שתמיד יש לה מעט חלב, וסמיך.

״החלב סמיך מדי וטעמו רע.״

מצב זה של החלב מונע מן האם להניק את ילדה. זהו מצב קונסטיטוציוני, ו־Borax, אם תינתן בתחילת ההיריון למטופלת של Borax, תשנה כל כך את החלב וכן את יתר הקונסטיטוציה, עד שהאם תהיה מסוגלת להניק את הילד.

פעמים מספר, כאשר אם ילדה כמה ילדים שלא הייתה מסוגלת להניק, נתתי Borax והדבר השפיע על המקרה כך שיכלה להניק את הילד הבא. לתרופה זו יש גם סלידה מן השד אצל תינוקות, בשל העובדה שלחלב טעם רע ולא בשל כל פגם מצד הילד.

אולי תחשבו לרשום לתינוק, אך אם תבדקו את המקרה תמצאו שהילד לא ייקח את החלב, משום שהוא מעורר סלידה. האם זקוקה למנה של Borax, אשר תרפא את הילד מן השלשול ומן הסלידה לחלב.

״התינוק נעשה חיוור, כמעט בצבע אדמה.״

״הילד זורק את ידיו כלפי מעלה כאשר מנסים להשכיבו.״

אם האם הייתה אם מסוג Borax, סביר מאוד שגם הילד הוא ילד Borax; אין זה דבר בלתי שכיח שהאם והתינוק יזדקקו לאותה תרופה; פעמים רבות טיפלתי בילד דרך חלב האם אם שניהם נזקקו לאותה תרופה.

עוד מאפיין מיוחד הוא שכאשר הילד יונק, יש כאב בשד הנגדי. Borax אינה מוגבלת בהכרח לתקופת משכב הלידה; יש ל־Borax שימוש מעשי אצל נשים עצבניות בכל שלבי החיים.

Borax ריפאה דלקת צדר שדמתה מאוד ל־Bryonia, במיוחד בצד ימין כמו Bryonia; כאבים דוקרים או מזנקים מבחוץ פנימה כאילו דרך החלק העליון האחורי של הריאה הימנית

הכאבים הדוקרים עשויים לגרום לך לחשוב על Bryonia.

״עור כמוש ומקומט.״

״העור חיוור או כחלחל.״

כחוש; ילד רפה נעשה כחוש. ילדים נעשים מרזמיים יחד עם המצב האפטי; הם אינם יכולים לעכל. הם מקיאים או סובלים משלשול; מצב אפטי המשתרע לכל אורכם של המעיים; מערב את כל הריריות. ילד רגיש-יתר, צורח מתנועה כלפי מטה. האפטות מערבות תסמינים רבים נוספים; בכי לפני הטלת שתן, משום שגם השלפוחית מעורבת.

המצב האפטי והחמרה מתנועה כלפי מטה; רגישות-היתר לרעש, ההיבהלות הקלה, החרדה בזמן האכלה וכו׳, הם המאפיינים הבולטים והאופייניים ביותר.