Chelone

glabra. Balmony. ראש-נחש או ראש-צב. N. O. Scrofulariaceæ.

קליני

תשישות / קדחת אילמת / צהבת / מחלות הכבד / קכסיה של כינין / תולעים

מאפיינים

Chelone שימש בידי רופאי האסכולה הישנה והאקלקטים כממריץ הפרשת מרה וכמסלק תולעים. ברנט השתמש בו כתרופת-איבר במחלות הכבד. ההתוויה שלו היא "כאב או כאיבות של האונה השמאלית של הכבד, המתמשכים כלפי מטה." זאת אני יכול לאשר. Chelone פועל לאורך קו שבין שער הכבד לבין קרקעית הרחם. לפי כמה מן המדווחים הוא משמש אנטידוט לקכסיה של כינין; והוא תרופה ל"קדחת אילמת", i.e., התקפים בלתי-מוגדרים היטב של מיחושים וחום הבאים לאחר קדחות מלריה קשות. "כאיבות של החלקים החיצוניים, כאילו העור הוסר, בייחוד סביב המרפק," אושרה כהתוויה. "תשישות עקב ירידת הטונוס של איברי העיכול, או של הכבד, או עקב מחלות מתישות" (Hale). ניתנו מינונים של טיפה אחת עד חמש טיפות מן הטינקטורה.

זיקות

השווה: Chi., Chenop., Cina, Helon., Hydrast., ובייחוד (לדברי ברנט), Carduus mar. (האונה השמאלית של הכבד). השווה גם מיני Scrofularia אחרים, Grat., Dig., Tabac., Scrof. nod.